לימודים

לימודים

לימודים

כשאני מסתכלת על חיי כמורה אני מגלה שלימדתי סדנאות חד יומיות גם לפני כמעט עשרים שנה, שלימדתי קורסים קבוצתיים, שלימדתי שיעורים פרטיים, שעבדתי מהבית, שלימדתי ממרכזים רוחניים ובעצם כל מה שמשתנה זה המקום והזמן והאנשים, אבל אני מלמדת או מדריכה זה מרכיב די קבוע, תמיד תמיד ההדרכה הזאת היא לגבי בחינת החיים ומציאת דרך לשפר את ההבנה, ההסתכלות או את החוויה האישית.

למעשה ההתקשרות האנושית החברתית הבסיסית שלי היא ללמד, איכשהו זו היתה תמיד הדרך שלי להתחבר לבני האדם בצורה מועילה. במובן מסוים כבר בגיל צעיר מצאתי שללמד עבורי זו דרך להיות אהובה. אמנם זה לא הפך אותי למלכת הכיתה או למחוזרת מאד חברתית אבל כל עוד היה לי ערך בהקניה של ידע גם לא הייתי מנודה או מורחקת במיוחד. כל אחד משתמש במה שיש לו כדי להתמודד במשחק החברתי, אני תמיד השתמשתי בידע או יותר נכון ביכולת ללמוד בתור הכלי החברתי שלי.

העדפתי לעבוד באופן פרטני בין היתר כדי לקבל את התחושה של מערכת יחסים משמעותית עם ילדים ומבוגרים שחסרה לי לפעמים בשעות של בדידות. אם אני מדריכה או מלמדת אנשים בכל תחום באופן פרטני תמיד יהיה לי עם מי לדבר כשארצה בכך.

ילדה מורכבת עם ראיית עומק או לפחות ענין בעומק ורגישות לדברים שאנשים רגילים לא מרגישים לא היתה להיט לפחות לא בתקופת בית הספר והצבא, נראה כאילו היכולת שלי להסביר דברים מורכבים בפשטות יחסית היתה המתנה האחת שלי שאנשים ממש רצו, כמו הרבה מאד אנשים צעירים רציתי מאד להביא תועלת ואולי פשוט שתהיה לי משמעות.

לפעמים נראה שאין לי גישה או תפיסה של המשמעות הזאת ועברתי תקופות מאד קשות של חוסר הבנה את החיים ושל המקום שלי בחיים והצורך שלי בחיים הפיזיים ובכלל, אבל בהדרגה יצרתי לעצמי משמעות דרך העולם והחיבור שלי אליו שהלך והתבסס ברמה הכלכלית. אדם שמפרנס את עצמו מרגיש סוג מסוים של גאוה לפחות בהתחלה. הפרנסה נתנה לי אהבה או לפחות תחושה של אהבה למשך תקופה לא ארוכה ואז הגיע הזמן לחפש מה עוד.

מה שמצאתי היה את עולם הרוח שבו הייתי די מובילה ואני מובילה ברמה מסוימת עד היום. עולם הרוח העיר בי צמא אדיר, כבר לא כל כך היה לי אכפת איך אני אתקבל או אעבור חברתית רציתי רק עוד ועוד מהידע והשפע הזה גם במחיר של סיכונים כלכליים לא פשוטים, בקלות הייתי מסכנת את כל הכנסתי השנתית בשביל עוד קורס, הקורס שיהיה המענה לכל מחסורי הרוחני שיתן לי את הגישה והתשובות לכל השאלות.

כבר לא עניין אותי להתפרנס, עניין אותי רק לדעת, ללמוד, להרוות את החורים בנשמה במה שנמנע ממנה עקב הקיום בגוף פיזי בכדור הארץ, אור, אור ועוד קצת אור ואם אפשר אז עוד רק קצת אור וזהו להיום. למדתי כמוכת שיגעון ולא התענייתי במחירים, לא במחיר החברתי, לא במחיר האישי ולא במחיר המשפחתי, רק תנו לי אור!

עברו הרבה שנים של התמסרות מוחלטת למסלול והגעתי לרוויה, סוף סוף הרגשתי שיש לי גישה למספיק אור, שיש לי גישה לרמות מספקות של תודעה שאני יכולה לראות את המציאות ברמה נמוכה יחסית של צל והטעיה עצמית ואחרת. הגעתי לשקט ולנחלה ועברתי לגור על גג המדינה במשגב עם לכמה שנים, כשאני עובדת מעט ומודטת הרבה, היה לי כל מה שרציתי ויותר.

אבל כטבען של תקופות גם התקופה הזאת הסתיימה ונכנסתי לפרוייקט לא פשוט להגשמה ומימוש של הורות מאוחרת באמצעות טיפולי פוריות והורות יחידנית מתישה ומדהימה לשני ילדים מדהימים, גבוהים, רוחניים ושובבים מאד שלא עושים הקלות לאמא היחידנית והמבוגרת שלהם ונעים כמו סופת טורנדו קטנה בסלון ובחיים.

הכל סבב סביבם, אופן העבודה, סוג התדרים, מקום המגורים, החיים כולם נשאבו למקום של המחויבות הטוטאלית הזו לצרכים של שני הבנים מלאי העוצמה האלו שבחרו בי להדריך אותם בנתיבי הקיום ופתאום גם זה נרגע, איכשהו הקטנצ’יק כבר בן שלוש וכבר מבין הרבה יותר ואפילו אפשר לשבת לעבוד גם כשהם בבית לפעמים, במיוחד אם מדובר בשיחות טלפון לא ארוכות. העולם לא מתהפך אם מתעלמים מהם קצת בין גן משחקים לביקור אצל ההורים ונפתח בי המקום לרובד הבא.

אז הרובד הבא כרגע הוא להרחיב את הלימודים שאני מציעה גם לשפות זרות, כל המצגות תהיינה זמינות גם באנגלית ומוזמנים אלי תלמידים מכל מיני מקומות ורקעים.

את כל מה שאני למדתי בדם יזע ודמעות ולפעמים בכיף וחיוכים אתם יכולים ללמוד גם, ביתר קלות בזכותי והמקום הזה בנשמה שמהדהד לאהבה ויש בו כמיהה לאור נוסף יותר לזכות להזנה שלו.

 

דילוג לתוכן