זרעי כוכבים – החיים עם ילד לא מקורקע

החיים כשלא מקורקעים

כשאני גדלתי הייתי ילדה לא מקורקעת, זה עשוי להיראות המשך ישיר מהמקום שבו הגעתי לעולם ובין המקום שבו אני כיום מורה ומרפאה רוחנית, אבל המסלול היה מלא מכשולים ובעיקר חוסר הבנה, חוסר הבנה שלי את עצמי וחוסר הבנה של העולם אותי. ילד לא מקורקע הוא הילד שיישאר לחלום בחדר בזמן שאחרים נפגשים לשחק. ילד שהיציאה מהחדר עשויה להיתפס אצלו כטראומה כי עצם החשיפה לצלילים, צבעים, צורות וכמובן הדרישה לזוז ולהקדיש תשומת לב ממוקדת לדברים בזמן שהוא נמצא במישורים אנרגטיים גבוהים יוצרת מתחים קשים עד בלתי נסבלים.

כל אדם שלומד קורסים בתחום הרוחני מגלה איך זה מרגיש לנוע בין מימדים, איך זה מרגיש לחזור למציאות לאחר תהליך אנרגטי מורכב וכמה זמן נדרש ממנו עד שהוא לגמרי בגופו ויכול להמשיך בשגרת היום יום. עכשיו דמיינו ילד, ילד שאף פעם לא מקורקע באמת כי רוב התודעה שלו נמצאת בחוץ למישורי האדמה. ילד שנמצא במדיטציה כמעט תמידית אבל העולם כל הזמן מתעקש להפעיל אותו ולהפציץ אותו בדרישות מעמיסות כמו ללכת לגן, להקשיב להוראות מורכבות, לשחק או לארח ילדים אחרים, להנות מהתפתחות מוחית נכונה ובזמן התקין לפי הסטנדרט בחברה.

מה שנוצר זה ילד חולמני, לעיתים עד כדי חוסר תפקוד בחלק מהמישורים הקרובים כולל טיפול יעיל בנושא צרכים, אכילה, התפתחות חברתית, התקשרות משפחתית, התעניינות בעולם החיצוני ולקויות שונות שיכולות להוביל לאבחונים מאבחונים שונים. יש רצף בין ילדים שחלק זעיר מהם נוכח כאן על פני האדמה והם כנראה מאובחנים כאוטיסטים מתפקוד נמוך ועד ילדים ששליש או פחות מהתודעה שלהם נמצא בכוכבים ומישורים אחרים ואז הם עשויים לנהל חיים סבירים יחסית ועדיין להיתקל בקשיים רבים במפגש עם העולם, לפחות בזמנים שבהם ההתגייסות שלהם היא יותר פנימית ופחות חיצונית.

העזרה המקצועית או במקרים קיצוניים יותר ומובהקים הגנים הטיפוליים עוזרים כי הם ממקדים את תשומת הלב של הילד בתהליך חשוב שעליו להשלים, עדיין יהיו שעות רבות שבהן יצטרך להיות לבדו בעולם הפנימי שלו והתערבות מוגזמת של המבוגרים עשויה להוביל לאלימות.

לא רק ילדים מזרע כוכבים עשויים להגיע לאלימות כשהעולם הפיזי מציק להם בצורה קיצונית מידי בזמנים שבהם הם בהתכנסות, גם מבוגרים נוטים במקרים רבים לאלימות עצמית או חיצונית ולעיתים שניהם. הפער הבלתי נסבל בין החוויה של התודעה המתרחבת והמופשטת בעולמות אחרים לבין העולם “הטיפשי” שאיתו הם נדרשים להתמודד כאן יוצר כעס, לא סתם כעס, זעם, זעם מהסוג שיכול לכלות עולמות.

אלימות במפגש עם העולם

לרבים מזרע הכוכבים אין בעיה להרוג, ויש כמה מקרים מפורסמים של אלימות שבוצעו ע”י ילדים שהגיעו ממקומות כאלו ושום מחקר לתוך הילדות שלהם לא היה מסוגל לספק את התשובה האמיתית מדוע הגיעו לאלימות קיצונית שכזאת. הטבח בקולומביין הוא מקרה מפורסם בכל העולם ובעצם לדעתי המקרה המתוקשר הראשון של רצח המוני מודרני שבוצע ע”י אדם שהוא מזרע כוכבים. תוסיפו לפער המשווע בין העולם שמעסיק אותם לבין העולם שדורש את ההתייחסות שלהם ונראה וורסיה די מגעילה של קיום (במיוחד אם תשומת הלב שלך מוסבת אליו בעיקר כשיש משהו שלא מתפקד או שאתה לא מבין את העולם הזה כמעט באופן מוחלט ולא מבין למה לא הולך לך כמו לכל האחרים), גם יחס אחר לחיים ומוות ותמצאו את ההסבר.

עבור ילד או אדם שממוקם בעולמות אחרים לפחות באותה המידה שהוא ממוקם בעולם שלנו, המוות הוא פשוט סוג של החלטה אסטרטגית לעבור מימד, לא שונה מהחלטה על רילוקישיין שלו או של אדם קרוב אליו למדינה אחרת. למעשה הם ממש לא מבינים למה הדרמה סביב ההחלטה להעביר את עצמם או אנשים בסביבתם למימדים שבהם הם יפריעו להם פחות. בנוסף יש אמונה שאינה מבוססת אבל מרגישה מאד אמיתית שמה שהם עושים מאד מאד חשוב, הרבה יותר חשוב מהעיסוקים של כל האנשים שסביבם ושאין טעם לבזבז זמן על העיסוקים שלהם, כולל ובעיקר פיתוח כישורים חברתיים, טיפוח עצמי, לבוש ולמידת הקודים של העולם שבו הם נולדו.

המקרה השני המפורסם של אלימות מצד זרע כוכבים היא של נפוליאון כל הביוגרפיות בעולם שינסו להסביר את האיש הזה ילקו בחסר אם יתעלמו מהפרט הכל כך חשוב הזה. וההיסטוריה מכילה עוד כמה אנשים מעין זה שהרגישו נוח לומר לאנשים אחרים מה להגיד, לחשוב ולעשות בין היתר מכיוון שהיה ברור להם שהתבונה ממנה הם הגיעו היא עדיפה, גם אם היישום של התבונה הזאת על כדור הארץ והאנושות יצר נזקים עצומים.

מנהיג צפון קוריאה קים ג’ונג’-און שהוא זרע כוכבים בפני עצמו עדיין בטוח שהוא צודק ושהדרך שלו היא הדרך היחידה לראות את החיים, אבל כיום הוא מייצג את המקרה החריג ולא את הכלל.

מה שרבים מהאנשים האלו גילו לעיתים מאוחר מידי היה שרצח בכדור הארץ הוא הרבה יותר מורכב ממה שחשבו בהתחלה, לא במורכבות הפיזית והרגשית (שגם אותן הם לא קלטו כיוון שלא נשאו קודים אנושיים זמן ארוך מספיק כדי לדעת איך הם ירגישו לאחר מכן) אלא בגלל שהוא קוטע את הרצף ההיסטורי של המשפחה.

השיעור של המשפחה

 

המשפחה על פני כדור הארץ היא גורם הרבה יותר מרכזי מאשר בחלק גדול מהכוכבים האחרים, היצירה המשותפת המשפחתית מבוססת על דורות ועל היכרות עם ההורים, הסבים וכל מי שנושא את הקודים הגנטיים שלנו ושותף לסיפור האנושי שאיתו אנחנו נולדים. רצח בכדור הארץ אינו סתם רילוקשיין כפוי למישור אחר אלא קטיעה של מערכת משפחתית שלמה. כיום הידע הזה כל כך חי במיוחד בישראל. על רקע השואה, קיימות משפחות רבות עם חור באמצע ההיסטוריה שלהן, עם פער בלתי נסבל ברצף הפיזי, רגשי, מנטלי, רוחני שיצר אותן.

כשמגיעים מכוכבים שבחלקם בכלל אין גוף פיזי משמעותי לא קל להבין איזו השפעה תהיה לפגיעה בגוף הפיזי של בן אדם אחר, זה נראה חסר משמעות כמו הזזת הכסא לבית אחר, אבל זה מתגלה כצעד המשמעותי ביותר עבור בני אנוש. ההבנה מדוע דורשת לעיתים שנים של מחקר מכוון מצד בני כוכב המקור ויכולה להיראות כאילו הילד או המתבגר שהגיעו מכוכב רחוק מפתח אובססיה לנושאים פילוסופיים של משמעות החיים ומה זה אומר להיות אדם על פני האדמה, ומזניח נושאים כמו לימודים, עבודה, חברה והצלחה חיצונית.

המסע הזה מבוסס על בידוד מרצון

 

ניתן לפעמים לראות אנשים שהופכים להיות לגמרי שקועים בנושאים של רוחניות, מודעות והתפתחות עד לנקודה שהם יאכלו, ישתו, יתקלחו ובמקרים רבים שום דבר מעבר לכך רק המינימום הנדרש כדי שיוכלו לקיים את אורח חייהם, חלקם יבחר בחיים עם אבחון רשמי של הפרעה נפשית או מחלת נפש כדי להשיג קצבת נכות צנועה שתאפשר להם להתקיים קיום מחקרי מעין זה, קיום שרובו נעשה בתוך הראש שלהם ושוכח במקרים רבים לשאול את השאלות במוקד המחקר שהוא העולם. אחרים יאובחנו על הספקטרום האוטיסטי ויזכו בשלב מסוים למספיק חופש כדי לבהות ולנתח את העולמות הגבוהים ואלו הנמוכים. יש רבים שנתפסים כחסרי עניין בחיים או כחסרי מוטיבציה אבל הם פעילים מספיק כדי להחזיק עבודה סדירה לא תובענית מידי ולקיים את אורח החיים מבוסס המחקר הפנימי שלהם.

הטווח בין אדם שלגמרי לא מתפקד ועשוי להיראות קטטוני לבין אדם שמחזיק משרה ומתפרנס בכבוד, אבל בדרך כלל עם תקופות של חוסר תפקוד או פשיטות רגל, כשהוא ממש מתכנס לתוך המישורים הפנימיים ולא ממש אכפת לו מה קורה בחוץ, הוא עצום.

רוב האיחורים ההתפתחותיים מושלמים עם השנים כשהאדם פנוי יותר ללמידה ארצית וכל מיני אבחונים ארציים פתאום נראים לא רלוונטיים בין אם מדובר בסכיזופרניה ובין אם מדובר בהפרעת אישיות זו או אחרת, אנשים על הספקטרום האוטיסטי משלימים תפקודים מסוימים לפעמים ממש בקפיצה בגיל מבוגר שבו העולם כבר פחות מעמיס דרישות למידה ויש להם זמן להשלים קצת מיומנות ארצית ואלו שעבדו בעבודות בחצי הילוך מסוגלים עם הזמן לקבל יתר מחויבות ועניין במקום העבודה.

באופן כמעט מוחלט זרעי כוכבים לא מתחתנים, העומס המטורף של ניהול בית עם ילדים לא מאפשר להם את הקיום החוקר שאליו הם שואפים, ולא משאיר להם מספיק שעות בהייה ביום, רובם ימנעו מזוגיות וילדים לפחות כאלו שמגיעים מבחירה.

ההתנהגות החברתית שלהם עשויה להיות קיצונית, ילד שלא מבין מה החשיבות של הקודים החברתיים לא יהסס לשבור טאבו או לראות את עצמו חי מחוץ לנורמטיביות החברתית, התנהגות מינית מופקרת יכולה להיות תופעה מקובלת עבורו, הימנעות מקשרים חברתיים קרובים שדורשים הרבה תשומת לב והשקעה ובכלל חוסר עניין בקריירה עם פנסיה ורכישת דירה שנראות לו מעמסה כבדה על רוחו החופשית.

הילדים מזרע הכוכבים

 

להיות הורים לילד כזה זו משימה לא פשוטה, הם חושבים שהם יודעים הכל והם בעצם לא יודעים כמעט כלום אודות מישור האדמה והם זקוקים למישהו שילמד אותם איך זה עובד כאן!

מעניין אותם רק לחקור ולשכנע אותם לפתח קרירה, קשרים חברתיים או כל דבר אחר זה כמו לדבר לקיר במקרה הטוב, במקרה הרע זה יגרור סיכון ממשי לאלימות עצמית או אלימות שמכוונת כלפי ההורה.

איך בכל זאת לגדל ילד כזה בצורה טובה מבלי להתפשר על הדרישות לחיים הולמים ומותאמים בכדור הארץ? להתגמש באורח החיים ובמקום המגורים כך שהילד יקבל את הזמן הפרטי שהוא צריך ולהיות בגובה העיניים של הילד כדי להגיד שאנחנו מבינים את הצרכים שלו ומתכוונים לתמוך בהם בצורה כזאת שזה יפנה לו מספיק אנרגיה כדי להתקיים בצורה טובה יותר במישור האדמה. למי מאיתנו שמגדל ילדים כאלו ולי יש שנים כאלו בעצמי המוכנות ללכת לקראתם את מחצית הדרך ואולי יותר ולהתאים את כל אורח החיים לצרכים שלהם בין אם מדובר בחינוך פרטי, חינוך ביתי, אפשור של פרטיות וקבלה מוחלטת של הצרכים שהילד מביע יובילו לשיתוף פעולה גם בלימוד איך להתנהג עם בני האדם שעל פני הכדור. אם נוצר קשר של אמון אפשר ללמד הכל כולל את המשמעות של הקיום הפיזי והרציפות שלו עבורם ועבור האנשים שהם מכירים וכל מידע אחר שמייצג את החוכמה והייחודיות של פלנטת ארץ. חוכמה כזאת עם כל המורכבות והחוכמה שהביאו מהבית חסרה להם מאד והם שמחים ללמוד אותה אם המגננות וההתנגדויות שלהם יורדות.

אני עברתי תהליך ארוך מהילדה שהייתי, ועדיין אם אני במצד חצי מדיטטיבי והילדים יחליטו להציק לי יתר על המידה הם יזכו לתגובה מאד חדה של לכו לבהות בטלוויזיה אמא צריכה שקט. לעומת זאת כשהם צריכים לעשות את המסעות שלהם אמא שלהם למדה לכבד ולעכב את היציאה לגן בכמה דקות אם אפשר כי יש כמה דברים מאד חשובים לסיים לפני…

אם אתם או הילדים שלכם מגיעים מכוכבים רחוקים יתכן שתזדקקו להדרכה שלי לגבי פתרון קונפליקטים לגבי הקיום כאן על גבי האדמה וללמוד דרכי תגובה לא אלימות או דרכי ניהול חיים רב מימדיים במינימום פגיעה באיכות החיים האנושית ובהתקשרות אוהבת עם בני אםד אחרים.

דילוג לתוכן